מלאו את הטופס ואשוב אליכם בהקדם :
איך להרחיב את האופקים האופנתיים שלך? טיפים לסטיילינג פורץ גבולות

אני וחברתי מסתובבת יחדיו לקניות. תראי איזה סנדל משגע, , "אני לא הולכת עם PEEP TOE" למה? אני שואלת בתדהמה "לא יודעת למה, כבר שנים", אבל למה? אני נזעקת, "לא יודעת, לא אוהבת שרואים לי את האצבעות ברגליים"
כשלא וויתרתי והמשכתי לחקור לפשר העניין, התברר כי לפני מספר שנים התבדח אחד החברים הקרובים שלה על האצבעות הרגליים שלה- הבוהן קצרה מהאצבע שלפניה, הכי מטופש שיכול להיות, לא? ובכל זאת העלמה מסרבת בתוקף להתקרב לכל נעל שתחשוף ולו את קצה הציפורן של אצבעות רגליה.

לצערי, חברתי היא לא היחידה שמוותרת על קטגוריות שלמות של פירטי אופנה יפים ומחמיאים בגלל כל מיני "דעות קדומות".
אופנה היא דבר מופלא, עשיר, מגוון וכיפי וכשאת "סתם" מוותרת על קטגוריות שלמות, את בעצם מקטינה מאד את האפשרויות שלך להתלבש, פחות נהנית מהמגוון העצום שיכול לעמוד לרשותך, והרבה פעמים גם מוותרת מראש על פריטים שיכולים מאד מאד להחמיא לך.
אחד הדברים שכסטייליסטית אני ממש נלחמת בהם הוא המקובעות והדעות הקדומות האלה
איך את יכולה לדעת איפה את נעצרת ועל מה את סתם ככה מוותר?

בחני את עצמך
עני על השאלות הבאות:
מה הם הדברים שאת כל הזמן לובשת?
(חשבי על פרטי לבוש ספציפיים: מכנסיים/חצאית/חולצות/שמלות, גודל, צבע, שילוב של פריטים מסויימים, סגנון וכו)
- ליד כל פריט כתבי מדוע את לובשת אותו (מחמיא, אוהבת, מסתיר/מטשטש, יפה וכו)
מה הם הדברים שאין מצב בעולם שתלבשי?
פרטי עד כמה שניתן (יכול להיות קטגוריה שלמה של לבוש כמו חצאית או שמלה, או צבע מסויים, הדפס, אביזר כמו שרשרת פנינים/חרוזים, נעלי PIPTOE, עקבים, סגנון מסויים וכו.
- ליד כל פריט כתבי מדוע את לא לובשת.
- האם לבשת בעבר ואם כן, מדוע הפסקת
* אל תתייחסי לפריטים שלא הולמים (אם את בת 40, מן הסתר ברור (אני מקווה) שכבר לא לובשים מיני קצרצר, חולצות בטן)

להלן כמה מהסיבות המרכזיות למה הרבה לא לובשות פריטים מסוימים:
לא יודעת מה באמת מחמיא לגוף
"שי לי בטן אז לא מחמיא לי חצאיות ושמלות" הסיבה הכי רווחת ולרוב נובעת מחוסר ידע, שיפוטיות יתר של הגוף. אין פריט אחד שמחמיא לכל מבנה הגוף. צריך להכיר היטב את מבנה הגוף ומה באמת יחמיא לו, זה תמיד תלוי בגזרה ובסוג הבד.

מזכיר תקופה/אירוע לא חיובי
אם בתקופה שיצאת עם הבחור הראשון ששבר את ליבך בפעם לבשת רוב הזמן חצאיות פרחוניות, את תחרימי אותן, למרות שעברו מאז יותר מ- 20 שנה ... אפשר לשחרר, לא?

חוקי אופנה לא קיימים
בעבר היו חוקי אופנה נוקשים יותר, לא לובשים יותר משני צבעים, לא הולכים עם חצאית/שמלה מעל הברך ועוד "חוקים". אז יש לי בשורה מרעישה – אין ספר חוקי אופנה ואין באמת חוקים. כל עוד הלבוש הולם ומחמיא – לבשי מה בראש שלך!!

מישהו העיר לנו פעם או קיבלנו ביקורת שלילית מאדם חשוב לנו
כמו המקרה הנ"ל אצל חברתי. כל כך מיותר ושטותי.

העבר שלנו (האזור בו גדלנו, התרבות, מסורת וכו)
אם גדלת בבית מסורתי, דתי, שמרני, אפילו בלי לדעת זה ישפיע על הבחירות האופנתיות שלך, שתמיד יהיו מאד זהירות ושמרניות. גם כאן, כדאי להבחין בכך ולשחרר את זה.

חשש מפני מה יגידו עלינו
האם יצא לך פעם שרצית ללבוש משהו בצבע או סגנון נועזים יותר וחששת מפני התגובה של הבנות בעבודה/הבן זוג ורק המחשבה והחשש מפני מה יגידו שיתקה כל פרץ של יצירתיות?

חשש לבלוט יותר מידי
הקונפורמיזם במיטבו. להיות כמו כולם, לא לבלוט, לא למשוך תשומת לב – זה ממש משעמםםםםם.
למה לא לתת חופש ליצירתיות האופנתית שלך? אז מה אם תבלטי, מניסיון – זה הכיף.

ואז מה? מה עושים עכשיו עם כל ה"דעות הקדומות שלי?
קודם כל מכירים בהם וזוכרים אותם.
אחר כך שמים לב אליהם כשאת מתלבשת.
ואחר כך כשהולכים לקניות נסי דווקא את הדברים האלה ששמת בצד.
ובסוף - נהנים ומגדילים את האפשרויות האופנתיות שלי

לסיכומו של עניין:
ככל שתשחררי יותר ויותר דעות קדומות מטופשות ולא רלוונטיות, כך האופציות האופנתיות שלך יתרחבו, יהיה לך יותר כיף להתלבש ולהשתעשע עם הדבר המופלא הזה שנקרא אופנה.
משחק מהנה עם אופנה
דניאל לוזון, סטייליסטית